לשכת עורכי הדין פרסמה את נתוני הנבחנים בקיץ 2017 • מהנתונים עולה כי חלה האטה במספר הנכשלים אך עדיין מדובר ברוב שכשלו בבחינה • עו"ד נתנאל רוט מנסה להסביר את התופעה
בשבוע שעבר נגשו כ- 3,436 מתמחים לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, באופן לא מפתיע רק 44% מהם עברו ויוסמכו לעורכי דין מן המניין, אם יעברו בנוסף גם את הבחינות בעל פה. מדובר אומנם בבלימה מסוימת, שכן בבחינה הקודמת שהתקיימה לפני כחצי שנה שיעור הנכשלים עמד על כ- 70% אולם עדיין הנתונים מדאיגים.
עורך הדין נתנאל רוט המשמש כעורך דין בכיר קרוב לעשור, מסביר מדוע הנתונים כלל לא הפתיעו אותו ומה לדעתו חייב לקרות כדי שהמספרים יתאזנו לקראת הבחינות הקרובות שיתקיימו במתכונת החדשה.
אם ננתח את הנתונים באופן מקצועי וקר ניווכח כי כ-2700 מהנבחנים הינם בוגרי מכללות ומתוכם רק 40% עברו את הבחינה. ואילו מעל 500 מהנבחנים הם בוגרי אוניברסיטאות ומתוכם עברו קרוב ל% 80 , כפול ממש. בעידן בו תחום הלימודים באוניברסיטאות הפך נגיש מאוד עבור המגזר החרדי, קיים בי הרושם כי ישנה עדיפות ברורה להשתלב ללימודי תואר בכלל ומשפטים בפרט במסגרת הזו. קרנות שונות המעניקות מלגות, הרחיבו את פעילותן גם למוסדות שבעבר היו בגדר מוקצה עבור הציבור החרדי וביניהם אוניברסיטאות כמובן.
כמידי בחינה, עולים קולות מבין הנבחנים כי לשכת עורכי הדין מקשיחה את המבחן ומקשה על המתמתחים לנסות לצלוח אותו. אך המגמה ברורה ואני עוקב אחריה כל העת. מוסדות לימוד שכל תנאי קבלתם היא גובה שכר הלימוד אותו יידרש הסטודנט לשלם נמצאים בתחתית המדרג. מנגד, אוניברסיטאות המעסיקות את בכירי המרצים ומקשיחות את תנאי הקבלה ותנאי הלימוד השוטפים מובילות בפער אדיר. לאחרונה שמעתי כי קיימות מכללות שתנאי הסף שלהם הוא מתחת לתעודת בגרות. בגדר כך דכפין ייתי וילמד. אין זה מפתיע כי התוצאות משקפות את רמת הסטודנטים במוסדות מעין אלו ואת רמת הצלחתם במבחני לשכת עורכי הדין וכאנשי מקצוע בתחום עריכת הדין.